דרך שמשון צור / דני בר-מעוז

123 / 176

123 דרך שמשון צור
במסדרון בית־החולים מלחששת בעברית לתוך פומית הטלפון, באה אתה
בדברים בעברית עילגת השגורה בפיה, ומיד פרסה את חסותה על השניים.
אמה של אליס השתחררה מבית־החולים, אך הבת לא חדלה מלנסוע מדי
יום כשעה וחצי, ולפקוד את שמשון ואת שולה בידיים עמוסות כל טוּב. בערבי
שבתות היא פינקה אותם ביין, חלות, דגים, בשרים ומיני סלטים – המאכלים
המרוקאיים ששולה נהגה לבשל בִּרחובות הגיעו אל בית־החולים בפריס. שולה
התקשתה לשוחח עם המלאכית דוברת הצרפתית, אבל שמשון ניהל אתה
שיחות ממושכות וקולחות בשפה הערבית השגורה בפיו. הוא כינה אותה בחיבה
"אחותי", על־אף שהכירהּ תקופה קצרה בלבד.
הקשר ההדוק עם אליס נשמר גם לאחר שובם ארצה. לאחר מות שמשון
הגיעה אליס לטקס שבו ציינה העירייה את זכרו בחנוכת "דרך שמשון צור" –
אחד הכבישים הראשיים החדשים שנסללו ברחובות.
בעלה .בקומה שמתחת לחדרו של שמשון אושפזה יהודייה צרפתייה נוספת
אלי זרקא ובני משפחתה נרתמו אף הם לסייע לשמשון ולשולה ברוח "כל ישראל
ערבים זה לזה": בכל יום שישי הם הביאו לחדרו של שמשון פלטת שבת, חלות
ופיצוחים – ניחוחות עמומים מארץ רחוקה.
אליס, שלישית מימין, בטקס חנוכת הרחוב על שם שמשון